במבט ראשון נדמה שהפרשה אוגדת בתוכה הרבה מאוד מצוות בלא קשר פנימי ביניהם.
אך במבט עמוק יותר אפשר להבחין שהפרשה משלימה את הפרשה הקודמת.
הפרשה הקודמת עסקה בהקמת מערכות ציבוריות לעם ישראל שהפך לאומה עם כניסתו לארץ.
הפרשה שלנו עוסקת בהרבה מקרים וסיטואציות בפרטים חריגים יוצאי דופן, כאשר משה רבנו מכוון את עם ישראל בדרך הנכונה בה יש לנהוג באותם המצבים בראיה המתאימה לעם ישראל.
לעניות דעתי ישנן כמה נקודות מבט המייחדות את יחסה של התורה למצבים חריגים.
התורה, מגמתה לא רק להגיב למציאות, אלא לתקן מציאות, בכדי לתקן מציאות חייבים להתרומם למבט כולל מעבר לראיה צרה. חייבים מבט ענייני על המציאות מתוך רגישות - "לא תוכל להתעלם".
אנסה להדגים את העקרונות הללו מתוך התבוננות בכמה מקרים המופיעים בפרשה:
הפרשה פותחת במצב קיצון בו מתנהלת מלחמה אשר בה נשבית "אשת יפת תאר" לאחר מכן ממשיכה הפרשה בעיסוק בבן סורר ומורה. הפרשה מטפלת ב"אבדת אחיך", ממשיכה התורה בלבישת בגדי נשים לגברים ובגדי גברים לנשים, השמת מעקה לגגך ולקראת סוף הפרשה ישנם הלכות הנוגעות למתנות עניים לקט ושכחה.
מתוך התבוננות מעמיקה אפשר לבחון כל אחד מהמקרים לעיל לפי העקרונות הנ"ל.
התורה מצווה ב"אשת יפת תאר" לא לנהוג מנהג כובש, מנהג כוחני כאילו מדובר בחפץ. אלא האחד שלוקח את האישה כשבויה יתרומם לראות אותה בראיה כוללת כאשה שיש ממשפחה יש לה רגשות. רק לאחר שה"כובש" רואה אותה מתוך מבט כזה הוא יכול לקחת אותה כאישה ולא כשבויה.
במקרה של בן סורר ומורה לכאורה התורה מחמירה מאוד. מה בסך הכל הוא עשה? לקח שלא ברשות מאביו ומאמו?! למה התורה מחמירה עמו?
מסבירים לנו חכמינו שהתורה דנה את הבן על שם העתיד, בכדי שלא יגיע למצב יותר חמור התורה מחמירה איתו. כלומר, כאשר זו ההדרכה כל הורה יזהר שבנו לא יגיע אל הקצה. עם ישראל מבינים עד כמה האחריות על התא המשפחתי גדולה.
כאשר התורה מצווה להוריד מיד מחבל התליה את מי שנענש, התורה מבארת "כי קללת אלוקים תלוי" כלומר, זהו בזיון לאדם שנוצר בצלמו של אלוקים להמשיך ולהיות תלוי.
התורה מרימה אותנו לא להסתכל בראיה צרה על האדם שנכשל וליהנות מהעובדה שנענש, אלא לזכור שמטרתו של העונש הוא בכדי לחנך אותנו לא לבזות את הנענש.
ממשיכה התורה במצוות השבת אבדה, מעקה ומתנות עניים. בכל המקרים הללו התורה מבקשת מאיתנו רגישות ולכך שעם ישראל נתבעים לא להסתכל על הזולת מלמעלה אלא לאפשר גם למי שנמצא במקום נמוך יותר מבחינה חברתית, כלכלית וכו' להרגיש שהוא עוזר לעצמו באבדה "עד דרש אחיך אותו", לגבי מתנות עניים העני צריך ללקוט את הלקט והשכחה.
כל המקרים הללו מרימים את האדם למבט רחב, מחנך וענייני. כל העקרונות הללו מאוד חשובים בחיים הזוגיים.
לא פעם מתוך להט של ויכוח אחד מבני הזוג רוצה ל"נצח" את השני. להראות שהוא צודק. התחושה הזו לפעמים עלולה לגרור יחס של זלזול בבן הזוג. מאוד חשוב לזכור תמיד להתרומם לראיה רחבה יותר.
המרחב הזוגי הוא לא מרחב של התגוששות מי צודק יותר. אלא מרחב מכבד ומשתף מתוך מבט ענייני ולא אישי - קטנוני.
האתגר הזה הוא אתגר גדול, לפעמים מאד קשה לעבור על המידות ולכבוש את תחושת ה"אני צודק".
אך זהו האתגר הזוגי לרומם את העניין המדובר ולהשאיר את בן הזוג כמלך ומלכה.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
