לפני שנים בשיחת רעים עם שכן, שכני אמר לי אמירה שהשאירה אותי המום. "זה כל כך מתוק לריב עם אשתי."
כאשר שכני שם לב להלם שאחז בי הסביר
" אל תבין לא נכון, אני לא מחפש צרות ומריבות, אלא שלאחר הריב כל כך מתוק להשלים".
אמנם ההבהרה שלו קצת המתיקה את הגלולה, אך עדין לא ירדתי לסוף דעתו.
בזמנו כשהיינו זוג צעיר לא הבנתי מדוע בכלל צריך לריב. ואם קורה ריב, מבחינתי זה כישלון.
להשלים או להתנצל זה כורח המציאות ולא דבר מחזק.
אם יצא שאני פגעתי באשתי התנצלות היתה בבחינת כתב כניעה.
אם אשתי פגעה בי לא הרגשתי בהתנצלות שלה איזה ניצחון מתוק.
אז למה התכוון השכן שלי?!
לקח לי שנים להבין את דבריו, היום אני חושב שאני מבין אותו. במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שלי.
ישנם שני סוגים של בקשת סליחה מאדם קרוב ואהוב.
האחד הוא בבחינת מחדל והשני הוא מתנה מעצימה לזוגיות ולכל קשר משמעותי.
אם מערכת יחסים בנויה על השאלה מי צודק, התנצלות ובקשת סליחה הן הודעת "כניעה".
דהיינו קבלת הדין, הודאה בטעות וקבלת אחריות על פגיעה בזולתי.
כשאחד מבני הזוג טעה ופגע -בחברו בקשת סליחה והתנצלות מתבקשות.
אך יש ובקשת הסליחה וההתנצלות לא נובעות מ"הכרה בחטא", וקבלת אחריות,
אלא משיקול "טקטי". כעת כדאי להנמיך להבות, לקחת צעד אחד אחורה ולהתנצל.
בין כך ובין כך הרושם הנשאר ממריבה ובקשת סליחה שכזו הוא של "מים עכורים".
"ולואי ואף פעם לא היינו מגיעים לידי מצב שכזה. הפעם נסוגונו אך בפעם הבאה אנו לא מוכנים".
נשאר פער, חיץ בין בני הזוג. לרוב ברמה הזוגית מנסים להניח לדברים שישכחו בתהום הנשייה,
מטאטאים את התחושות "מתחת" ל"שטיח". אבל באמת, הרשמים נאספים ונערמים.
מגיע רגע ש"השטיח" לא יכול להכיל והכל צף ומתפוצץ.
ישנה אפשרות נוספת, מבט אחר.
העובדה שבין שני בני אדם קרובים, בני זוג, מישהו נפגע מוראה שכנראה
בני הזוג חשבו שהם מכירים זה את זה היטב .אך מתברר שזה לא המצב,
אם אחד מבני הזוג הצליח לפגוע בחברו ,כנראה הוא נגע בעצב מאוד חשוף ולא מוכר.
יש רגישות שלא מכירים. אחרת ודאי לא היו פוגעים באדם הקרוב והאהוב .
השאלה, מי צודק?, אינה רלוונטית.
נניח לרגע שמי שהו מבני הזוג צודק. אבל בינתיים חברו האהוב פגוע , וליבו שותת.
מה משנה העובדה שאחד מבני הזוג צודק?!
האם זה ירפא את המרחק שנוצר עקב הכאב, את הפער שנפער ביניהם?!
מה שרלוונטי לפי הגישה הזו, זו השאלה : מה יקרב אותנו חזרה באמת.
איך נרפא את הכאב שנוצר. איך אי הידיעה על הרגישות של בן הזוג יתהווה מנוף לקירוב ולא להיפך.
התשובה לשאלה הזו טמונה ביכולת שלנו להבין כל אחד את חברו ממקום נקי. ממקום נקי משיפוט, ומרצון להכיל ומהזדהות עם הכאב של חברי.
אין בתנועה נפשית זו ויתור על עמדה או תפיסת עולם בהקשר לקונפליקט הזוגי.
אלא מוכנות להכיר לעומק את בן הזוג ממקום יותר קרוב.
התוצאת של מהלך זה הן: ראשית אין תחושה הדדית של ריחוק וניכור. ההיפך הוא הנכון יש תחושה של שותפות וקירבה.
שנית, כל אחד מבני הזוג נחשף לרובד חדש, יותר עמוק ולא מוכר של בן זוגו .
ושלישית, לכאב של כל אחד מאיתנו יש מקום, הוא לגיטימי וממילא יש כוח להתגבר. לבסוף, במהלך שכזה נחשף האימון ההדדי בקשר שלנו.
לפי הגישה הזו הנחת היסוד היא, שלא הייתה כוונת זדון לבן הזוג לפגועבזולתו.
אם היתה פגיעה סימן שיש משהו עמוק יותר בין בינ הזוג שכעת הגיעה הזמן לחשוף אותו.
שני בני הזוג חושפים האחד זה כלפי זה את הכאב ממקום בטוח ללא פחד מביקורת. כעת יש מקום להתנצל ממקום שכואב לנו שבן הזוג שלנו כואב ופגוע.
השלב הבא הוא ניסיון להבין מדוע כל אחד נפגע מהי תפיסת העולם הערכית והמציאותית שהובילה לפגיעה.
ככל שנעמיק בשלב הזה נכיר יותר לעומק את בן הזוג שלנו.
נוכל לגלות הזדהות לעמדתוו. לא הסכמה אלא הזדהות.
השלב הבא הוא שלב פשוט בו ננסה למזער את הפעמים הבאות מתוך שאנו כבר מכירים טוב יותר את בן הזוג שלנו.
תוצאה של תהליך זה הוא, דווקא בקשת הסליחה הבאה ממבט של "עולם חסד יבנה".
של חמלה מקרבת ולא בקשה הבאה מתוך נימוס, לקיחת אחריות וחיפוש הצודק- "האשם" שהיא מרחיקה.
יהי רצון שבימי ם אלו שנצליח להתנקות ולנקות את המים העכורים
בינינו ובין כל אדם על אחת כמה וכמה בין בן הזוג שלנו. עלינו ללמוד איך לסלוח ולמחול ממקום מעצים ומקרב מתוך חמלה.
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036 או שלחו אימייל had128128@gmail.com
