מבט זוגי ומשפחתי לפרשת בהר תשפ"ג
הנושאים העיקריים בפרשת השבוע הם שמיטה ויובל.
לכאורה לא ברור הקשר בין סדרת הפרשות הקודמת העוסקת בקדושה בעם ישראל ובמעמד הכהנים לבין סוגיית שמיטה ויובל הנידונות בפרשת בהר.
לאחר שהתבררה מעלתם של ישראל ועליה מעלת הכהנים, התחדדה ההיררכיה המקנה זכויות יתר לכהנים. התורה למעשה מעמידה את המבט הנכון כלפי המציאות כולה ועל אחת כמה וכמה ביחס לעם ישראל והכהנים בפרט.
ננסה להרחיב, בהגיון האנושי שלנו לאדם בעל מעמד מסוים אמורות להיות זכויות יתר המוקנות לו עקב מעמדו. השבוע הומלך מלך אנגליה החדש, בהרבה ערוצי תקשורת דנו בזכויות המוקנות למלך או לבית המלוכה בשל מעמדם. כך היה אפשר לחשוב גם ביחס לעם ישראל, בהיותנו עם סגולה, ארץ ישראל מוקנית לנו ובתוך עם ישראל יש מי שיש לו זכויות יתר. כך גם לגבי אדונים ועבדים, אם אדם כלשהו זכה במעמד ויש לו עבדים - משרתים הם מוקנים לו לעד. כך היה מקובל בעולם ובמידה מסוימת אף היום בשינויים מסויימים.
באה התורה ומחדשת לנו "...ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך ויראת מאלוקיך". "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי". התורה מפקיעה כל חשיבה של אדם שיש בה רכושנות מובנית, המציאות האלוקית מזכה אותנו לפרקים בהיותנו ראויים וכדומה. אין דבר שמובן מאליו, אין מציאות המצדיקה ראיה המולידה גאווה אצל האדם. הסתכלות זו מולידה ואמורה להוליד בעם ישראל ובאדם בפרט אחריות למעשיו. לדוגמה באם מערכת היחסים בין אדון ובין עבדו העברי (עבד עברי הוא פועל שיש לו קביעות למשך זמן מסוים) מושתתת על מעמד או כסף של בעל השררה אזי מערכת היחסים היא כוחנית ועלולה ליצור ניצול ע"י החזק יותר, המעביד או לפעמים אף הפועל. אך כאשר מערכת היחסים מושתת על ההדרכה האלוקית העבד לא לעולם יהיה האדון, האדמה לא לעולם תהיה אצל "בעליה" אזי המעביד – הבעלים – האדון, צריכים לזכות בשלהם דרך עבודתם הערכית והדוגמא האישית שהם נותנים.
בתחילת הזוגיות ישנו עיסוק במציאת מקום, כל אחד מבני הזוג מחפש את מקומו במערכת הזוגית. כל אחד מחפש את מקומו בכל המישורים. ברמה הפיזית במרחב הבית במיקום הרהיטים ועוד. וחשוב יותר ברמת הדפוסים במערכת הזוגית, מיהו בעל הדעה, מי יחשב כבר סמכא.
לאחר שמתקבע מקומו של כל אחד לכאורה המערכת הזוגית הגיעה למנוחה.
אך כאן ההפתעה! אם המחשבה על המקום באה ממקום של קבעון, מעמדה של מובן מאליו, של דרישה מאחד מבני הזוג כלפי חברו, אזי המערכת הזוגית בסכנה.
המקום הזוגי של כל אחד מאיתנו מתפתח ומשתנה בדיוק כמו שכל אחד בנפרד מתפתח ומשתנה. אי אפשר להתייחס לזוגיות כמו משחק מונופול שבו כל שחקן רוצה חלק יותר גדול.
זוגיות היא דו-שיח מתמיד שמקומו של כל אחד מגיע מהעצמה של בן הזוג ולא ממקום כובל. המערכת הזוגית אינה רכוש של אחד מבני הזוג אלא תולדה של עבודה מתמדת בה דבר אינו מובן מאליו
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com