נדמה כשקוראים את הפרשה שמדובר במשפחה אחרת ולא במשפחת האבות - אבות האומה.
ישנה מערכת יחסים קשה מאוד בין האחים, אחי יוסף שונאים אותו, "וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום".
יוסף מביא את דיבת אחיו אל אביו ואביו כביכול לא מגיב שומר את הדבר, השיא מגיע כשהאחים רואים את יוסף ומרחוק הם מתנכלים להמית אותו ובדקה התשעים ממירים את כוונת הרצח למכירה ומוכרים את יוסף לעבד.
אך האחים אינם מסתפקים במעשה המכירה, אלא נאלצים לכסות על מעשיהם ומשקרים לאביהם.
כמובן שאין אני חס ושלום מנסה לקטרג על מעשי האבות והשבטים הקדושים, ברור שמעשיהם אינם כמעשה בני אדם רגילים ובוודאי יש הסברים להתנהלותם.
ובכל זאת ברצוני להתבונן במה שאנחנו יכולים לקחת מהתנהלותם לחיינו.
כשמתבוננים בכרוניקה של יחסי האחים, ניכר ששורש הבעיה היא פרשנות שגויה של המציאות. כאשר מפרשנות שגויה מגיעים למעשים חמורים שאסור שיהיו במשפחה כלשהי.
ננסה לעבור שלב אחר שלב בסאגה המשפחתית ונתבונן היכן שיחה פתוחה מלב אל לב ייתכן והייתה פוטרת את הקשיים.
השלב הראשון זהו השלב בו מזהים האחים שיעקב אבינו אוהב את יוסף יותר מכל האחים וכתוצאה מכך הם לא מסוגלים לדבר עם יוסף.
בשלב הזה יוסף אינו יודע מה מתרחש בלב אחיו, הוא רק חש את העוינות.
אילו האחים היו פורשים את הפרשנות שלהם בפני יעקב אבינו ובפני יוסף, אפשר היה לבחון את הפרשנות שלהם ביחס למציאות, האם היא נכונה או לא.
האם יוסף חש מכח אהבת אביו ששאר אחיו אינם שווים לו?
האם יעקב אוהב את יוסף ולא אוהב את שאר אחיו? או אולי אוהב אחרת?
אך האחים נתנו לפרשנות שלהם לתפוס במה כאילו הפרשנות היא עובדה מוגמרת.
כשיוסף פורש את חלומותיו בפני אחיו הם ממשיכים לשנוא אותו במקום לברר עם יוסף לאן החלומות מובילים אותו.
אילו היו עושים כן היה מתברר להם, מה שאחר כך יתברר, שיוסף רואה בחלומות שלו שליחות למען האחים ולא כנגדם.
לבסוף כשיוסף מחפש את אחיו, האחים חורשים את רעתו כדי לסלקו מעל הבמה כמו עשיו ליעקב וכמו קין להבל.
אילו האחים היו מדברים הם היו מבררים האם יש צורך להכריע בהמשך יחסם ליוסף או שמה אפשר היה לבחור במהלך אחר.
אנו רואים שבכל שלב אילו היו הגיבורים נותנים "לאור השמש" לראות ולבחון את מחשבות הלב, אפשר שלא היו מגיעים עד כדי כמעט רצח בוודאי ולא שנאה.
במהלך השנים בהמון טיפולי זוגיות, גישור במשפחות ובני זוג פגשתי בקונפליקטים גדולים, תחושות קשות מאוד בין בני זוג או בין בני משפחה.
בהתבוננות מעמיקה מסתבר שהבעיה הייתה טמונה בכך שאחד הצדדים נתן למציאות מסוימת פרשנות מסוימת, הפרשנות קיבלה תוקף של עובדה ומשם הדרך קצרה למשבר עמוק.
כשבני זוג מוכנים לשים לב כיצד ומתי הם מגיבים לפרשנות ומתי הם מגיבים לעובדה מוכחת ולדבר על הקושי הטמון בכך אז ייפתרו רוב הקשיים וייווצר מצב של קרבה ואמון.
לדוגמה, באחד המפגשים עם זוג צעיר לאחר הלידה הראשונה, הבעל התלונן שהאישה הפסיקה לאהוב אותו.
לשאלתי על מה הוא מבסס את התחושה שלו, הוא טען שכבר הרבה זמן הוא מרגיש שהאישה מתרחקת ממנו בעיקר כאשר הוא מבקש להרעיף עליה אהבה ולהתקרב בכדי להיות בקרבה אינטימית.
הבעל פירש את ההתרחקות של האישה כחוסר ענין שלה בו.
לאחר בירור משותף התברר שאמנם זו הייתה המציאות אך היא נבעה ממקום אחר לגמרי, האישה הייתה סחוטה ועייפה מהטיפול בתינוק, היא מאוד נפגעה מכך שבעלה התרחק ממנה.
אילו הבעל היה פותח בפניה את רגשותיו ותחושותיו ומברר האם הפרשנות שלו נכונה, המציאות הזוגית ביניהם הייתה משתנה.
הפסיכולוגית פרופסור קלייר רבין בהרבה מספריה מדגישה עד כמה חיוני לזוגיות בריאה הדיאלוג המתמיד.
אני מציע לכל אחד מבני ובנות הזוג ראשית להתבונן כל אחד בעצמו, מתי הוא מגיב לפרשנות אישית ומתי מגיב לעובדה מוכחת.
וכמובן להתבונן מה מאפשר שיח והקשבה נקיים בין בני הזוג בכדי לברר כל אחד את מקומו של השני ומה מונע הקשבה זו.
בהצלחה
אם גם אתם רוצים להעצים ולשפר את הזוגיות שלכם צלצלו כעת 0526606036
או שלחו אימייל had128128@gmail.com
